תניא פרק כח' - מה אומרות המחשבות?
בפרק כ״ח בתניא אדמו״ר הזקן מבאר מה משמעותן של מחשבות זרות שמגיעות בזמן עבודת השם , בזמן תפילה או לימוד תורה, ואיך ניתן להתמודד איתן ביעילות כך שלא תפרענה.
בעל התניא מתחיל מאופן ההתמודדות ולאחר מכן עובר למשמעות. הוא מציין את שתי דרכי ההתמודדות שבתורת החסידות עם מחשבות שעולות מן הנפש הבהמית, מחשבות שאינן טהורות וקדושות . דרך אחת היא ״להעלות אותן", כלומר לתקן אותן בשורשן. למשל, מחשבה של תאווה אפשר להעלות למחשבה קדושה של אהבה, כי שתיהן באות ממידת החסד, אלא שתאווה היא אהבה נפולה (שנפלה מתחום הקדושה לתחום הטומאה) ולכן אפשר להעלות אותה בחזרה לקדושת שורשה. אם המחשבה היא פחד מענייני העולם אז היא למעשה יראה נפולה ואפשר להעלות אותה בחזרה ליראת השם הקדושה, יראת שמיים טהורה.
ואולם, מזהיר אותנו אדמו״ר הזקן שלא נהיה שוטים ונחליט לעשות את עבודת העלאת המידות כי זוהי עבודת הצדיקים...
אנחנו צריכים לאמץ את דרך ההתמודדות השניה שהיא הסחת הדעת מאותה המחשבה.
מסביר הוא לנו שהעלאת המידות, עבודת הצדיקים, יכולה להתבצע על ידם משום שהמחשבות שהם מתקנים בשורשן הן לא מחשבות שלהם, הן מחשבות של אחרים זולתם, הן מחשבות זרות עבורם. ולעומת זאת, כשלנו עולות מחשבות בזמן תפילה או לימוד תורה הן מחשבותינו אנו, הן לא זרות לנו... הן ממש חלק מאיתנו...
הצדיקים בעבודתם מסוגלים להעלות ולתקן מחשבות של אנשים הקשורים אליהם בנשמתם כי הם לא מעורבבים איתן... הם רואים את המחשבות אך הן לא משתלטות ולא יכולות להשפיע על רגשותיהם כי הן לא שלהם...
אפשר להבין מכאן על היכולת של משפיע להאיר למושפעיו הקשורים אליו ולסייע להם להתגבר על מצוקותיהם. המשפיע הוא בדרגה רוחנית ושכלית גבוהה יותר מהמושפע והוא מסוגל להכניס אור שכלי חדש וגבוה יותר לתוך התודעה של מי שמסייע לו ולאפשר לו לראות את מצבו ולהבינו מנקודת מבט יותר עמוקה , יותר קדושה וטהורה ובכך לסייע לו לצאת מהמצוקה, מאותה ביצה שטובע בה. אם אנחנו רוצים לעזור לאדם אחר לצאת מביצה אסור לנו להיכנס ביחד איתו פנימה כי אז שנינו נטבע... עלינו למסור נפשנו עבורו ולתת לו חֶבֶל - זרקור של אור שיאפשר לו לתפוס בו ולצאת מהביצה בעצמו. כל אחד ואחת מאיתנו בזמנים ובמקומות שונים בחיינו, וביחס לאנשים מסוימים, גם משפיעים וגם מושפעים. פעם אנו צריכים עזרה מממשפיע/ה לצאת מהביצה ופעם אחרת אנו אלה שעוזרים לאחרים לצאת ממנה. כן, ישנם זמנים שאנו עושים עבודה כעין עבודת הצדיקים כפי שנאמר : ״עמך כולם צדיקים״....
אך אל לנו לנסות לעשות זאת לעצמנו כשעולות בנו מחשבות בזמן תפילתנו או לימוד תורתנו כי שכרנו יצא בהפסדנו, לא נוכל לצאת מהביצה ללא עזרה- אך ורק בכוחות עצמנו...
לכן, הדרך היחידה שנותרה היא להסיח דעתנו מאותה מחשבה ולא לתת לה כניסה להשתלט על כל כולנו בזמן עבודתנו החשובה. עלינו לעצור אותה בעודה באיבה כי אם ניתן לה להיכנס כבר יהיה קשה עד בלתי אפשרי לעצור אותה. (נסו למשל לעצור כעסו של אדם כשהוא כבר ממש בוער, הסיכוי יהיה קלוש ביותר. לעומת זאת, אם כבר בזמן תחילת ההצתה נתאמץ שלא לתת לאש להגיע לתבערה, הסיכויים גוברים מאוד למנוע את הדליקה).
וכעת נותן לנו אדמו״ר הזקן תובנה חשובה בהקשר למשמעותה של המחשבה הזרה. אומר הוא שישנה טעות גדולה בעולמם של אנשים שחושבים שאם נופלת להם מחשבה זרה למשל בזמן התפילה אז זה אומר שתפילתם לא שווה...שהם לא מתפללים נכון ואין להם מספיק כוונה טהורה ולכן באה המחשבה הזרה.
בעל התניא הופך כאן את הקערה על פיה.... ואומר שההיפך הוא הנכון... שדווקא ככל שהאדם מתפלל בכוונה יותר גדולה כך מתגברת אצלו הנפש האלוקית ואילו במקביל עולה גם הנפש הבהמית שלעומתה ולכן מעלה היא את מחשבותיה.... אם לא היתה לנפש האלוקית כוונה טהורה לא היתה צריכה הנפש הבהמית להתאמץ כל כך הרבה כדי להפיל אותה....
כלומר, ככל שאדם מתעלה יותר מבחינה רוחנית, ככל שהוא מטהר את עצמו יותר, ככה הכוח הנגדי שמעמיד אותו בניסיונות גובר... ככל שעולה רמת הקדושה כך עולה הכח של הסטרא אחרא (הצד האחר) שלעומתה...
לכן, אם אנו רואים התגברות של ״סטרא אחרא״, רואים התגברות של יצר רע אנו יכולים להבין שהוא בסה״כ זיהה שאצל האדם הזה, במקום הזה , יש הרבה הרבה קדושה....
מתוך זה אנו יכולים ללמוד דבר חשוב עבורנו לחיינו. אמרו חז״ל: ״הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים״... אנחנו לא באמת שולטים במה שקורה לנו בחיינו, המציאות פחות או יותר נכפית עלינו... אנחנו כחומר ביד היוצר, בובות על חוטים ולא יותר... אז איפה הבחירה החופשית שלנו???
הבחירה שלנו היא ב מ ש מ ע ו ת שאנו מעניקים למאורעות חיינו... הבחירה שלנו היא האם לתת לאותם מאורעות, לאותם רגשות או מחשבות, לאותם קשרים שבחיינו או לאותם ניסיונות משמעות שמקדשת שם שמיים מתוך יראת שמים טהורה, האם להצדיק את בוראנו ולתת לחיינו משמעות של קדושה. לאותה סיטואציה ״אובייקטיבית״ יכולות להיות מספר פרשנויות ומשמעויות שונות והבחירה שלנו היא באופן הראיה, באופן היראה.
אז לקראת יום הכיפורים המגיע אלינו לטובה, היום הקדוש בשנה, יום שבו כולנו מצליחים להגיע לדרגה של מלאכים... שנצליח לקדש ולרומם את עצמנו מתוך משמעויות לא טובות שאנו נותנים למאורעות חיינו ושנמצא את הקדושה בכל רגע ורגע, ובכל אדם, ובמיוחד שנמצא אותה בתוכנו, כי שם הקב״ה שוכן, בתוך נשמתנו.
גמר חתימה טובה לשנה טובה ומתוקה
תמר, תשרי תשפ"א
Commentaires